לוגו קול כולי .png

קול כולי - התפתחות אישית וטיפולים רגשיים באמצעות הקול

איך זה עובד?

בשיעור בן שעה תתחילי בתרגילים מעשיים להיכרות עמוקה עם מערכת הנשימה

תמשיכי בהתנסות בהפקה קולית אישית באופנים שונים כאשר התוצאה הקולית משקפת חוויות אישיות ומצבים רגשיים

יחד נבין מה מכיל הקול שלך מבחינת עומס רגשי, מעצורים מול זרימה, הבעת העוצמות האישיות שלך

ומנגד מה מאלה את עוצרת בתוכך.

חלק מהשיעור יהיה בחירת שיר ופגישה של כל מה שאת עם השיר תוך כדי שירתו.

למי זה מתאים?

אם מה שקראת על השיטה מעורר בך רצון לנסות זה אומר שזה מתאים לך

ואם מה שקראת מעורר בך מחשבה ש"אני לא יודעת לשיר, אף פעם לא הייתי מוזיקלית, שירה זה לא בשבילי, אני זייפנית" ועוד כהנה וכהנה, צלצלי, נדבר ונבדוק האם מאחורי כל העכבות האלה מסתתר רצון להביע את עצמך דרך הקול שלך.

יש לך שאלות נוספות? אל תתביישי להתקשר עוד היום!
צרי איתי קשר

איך נולד הרעיון?

מאז ומתמיד אהבתי שירה וראיתי עצמי כילדה מוזיקלית בעלת קול יפה. עם זאת השירה היוותה אתגר ותבעה ממני להתגבר על חשש מכשלון ועל פחד לחשוף את חולשותי. כילדה לא הייתי מודעת לקשיים אלה אבל המטענים הצטברו בפנים… בבית ספר יסודי בכתות הצעירות, קיבלתי מספר פעמים תפקידי שירה. הפער בין הדרישה מעצמי שההופעה תהיה מושלמת לבין המציאות בה הקול היה מכונס ועטוף בהגנות, יצר אצלי התרגשות קיצונית שלא היטיבה עם איכות הקול בהופעה ובפרשנות דרך עיניה של ילדה זה היה כשלון מכאיב. התחושות האלה גרמו לי להימנע מלשיר בפני אנשים ואט אט ‘חדר השירה’ בתוכי ננעל.

בגיל עשרים התחלתי מסלול לימוד מוזיקה באופן מקצועי. הכלי העיקרי שלי היה פסנתר ובנוסף למדתי תאוריה של המוזיקה. חלק מלימוד תאוריה הוא לימוד שירה של תווים (סולפג’). התרגול של שירת תווים גרם לי גירוי בגרון ושיעול שהתפשט גם מחוץ לשיעורי התרגול והיווה מטרד ממש. על מנת למצוא לכך פתרון החלטתי להתחיל לימודי פיתוח-קול.

שם החל המסע חזרה אל השירה שם הבנתי שאני יכולה לשיר.

תחילה הבנתי שהתפיסה שאינני מסוגלת לשיר נולדה מתוך חוויות לא חיוביות ומתוך קושי אישי לבטא את עצמי בחופשיות. אט אט ועם הרבה התמדה ומתוך צורך עצום להבין את הקשיים שחוויתי, פיתחתי רעיונות ופתחתי לעצמי עוד ועוד דלתות פנימיות שאפשרו לי לגשת ולטייל בין נבכי גופי ונפשי והובילו אותי להיות בעלת בית על רגשותי ולנהל אותם בכיוון ובאופן חיובי. המודעות שרכשתי כמורה בשיטת פלדנקרייז היתה בעלת השפעה אדירה ונתנה לי כלים והבנה איך להקשיב לעצמי ולאחרים ואיך ללמוד. מצאתי שהקול הוא דבר עדין ורגיש והערה אחת לא במקומה יכולה להשפיע לעתים למשך שנים.


מצאתי שאם אני רוצה לעזור לאדם שמגיע אלי לפיתוח-קול, עלי ‘לצאת מהקופסא’ של תרגילי פיתוח-קול דוגמטיים ולהביט, להתבונן ולהבין מה הם כלי הלימוד היעילים בשביל האדם שמולי כשהמטרה היא – לשיר בחדווה ובהרגשה של עוצמה אישית וסיפוק קולי. גיליתי דרך החוויה הקולית שלי המון על עצמי, על החששות שלי, הרגשות הכלואים, התפילה מאחוריהם, העוצמה האישית שלי. ככל שהעזתי יותר לעבור מ’כיסא’ המורה לפיתוח-קול ל’כיסא’ המטפלת, כך זה זרם יותר לכיוון טיפולי. הקסם של טיפול באמצעות הקול ‘תופס’ בדרך כלל כבר ממפגש ראשון ומטופלים חשים את החיבור הבלתי אמצעי וכל-כך אישי ומרגש אל קולם. אני שמחה ומתרגשת להיות זו שמאירה לאדם בפנס עדין מהצד על עצמו מתוך הערכה וכבוד לעולם המלא שמולי.

שיטת ‘קול כולי’ פתח דבר

המילה ‘שיטה’ היא בעיני דוגמטית ולא מספיק מדוייקת כאן. אני מעדיפה את ההגדרה – עבודה ולמידה באמצעות הקול. אמנם יש קווים מנחים אך הגישה מאוד גמישה ומותאמת לאדם שעומד מולי. לעתים אני משתמשת במילה ‘שיטה’ אך זה יותר כברירת מחדל… הרעיון והמוטו הבסיסי כאן הוא – שהקול הנו כלי טיפולי ממדרגה ראשונה וכאשר אנו מקבלים כלים להסתכלות נכונה, העושר שאפשר ללמוד על עצמנו דרך הקול הוא בלתי נדלה ממש!

איך בנוי מפגש

את המפגש אני מכינה מראש. בהכנתו עומדת לנגד עיני הנחה המבוססת על ההיכרות עם האדם. על הנחה זו אני בונה מטרות שונות כשאוסף ההתנסויות והתרגילים המרכיבים את המפגש כולם תומכים במטרה שהוצבה. במפגש ראשון כשאני עדיין לא מכירה את האדם, המטרה היא כללית יותר וכך גם התרגילים השונים שעוזרים לי להכיר את האדם ונטיותיו ועוזרים לאדם להתחבר אל אופן הביטוי האישי שלו דרך קולו. השיטה מאוד גמישה ומחייבת אותי כמטפלת ומדריכה להיות דינמית כדי להיות נוכחת כל העת בעולמו העכשווי ומצבו האישי/רגשי של האדם, לכן, גם אם הכנתי מפגש שלם בבית, פעמים רבות הוא ישונה במקום לפי האדם ומה שנכון ומתאים לו – תרגילים, התנסויות, אתגרים ומטרות.
 

חלק ראשון של המפגש

חוויית נשימה מפגש מתחיל תמיד בנשימה מונחית. ההנחיה מכוונת את האדם להקשבה פנימה  ועוזרת לו למצוא אזור נח ובטוח שכן רק כשאנו מרגישים נח ובטוח אנו יכולים ללמוד למידה איכותית ולאמץ דרכי פעולה חדשות ויעילות. מערכת הקול ומערכת הנשימה היא ברובה אותה מערכת ונשימה איכותית שאינה מקובעת או מוגבלת היא בסיס לקול בריא ועשיר. הנשימה גם משפיעה מאוד על רמת מתח השרירים (טונוס) ושחרור טוב של האוויר משאיר את הגוף רגוע ונינוח דבר שכמובן משפיע מיד על כללות האדם – רגשותיו, מחשבותיו ועוד.

בשלב הבא,

אני נותנת לאדם תרגילים שונים הקשורים לנשימה ומעט גם לקול, תרגילים אשר מציבים לאדם אתגר. האתגר מעורר רגשות שונים. כיוון שבדרך כלל אדם מרגיש לאחר החוויות הראשונות של המפגש בטוח ורגוע, הוא מסוגל להיות מודע לאתגר ולרגשות שהוא מעורר. בשגרה של כל אחד ישנם מצבים רבים בם מתעוררים רגשות שונים אבל כיוון שאין לאדם כלים לעבד אותם הם נטמעים מבלי ללמוד או להבין דרכם על עצמו. כדי להיות מסוגלים ללמוד מהחוויה חייבת להיות סביבה בטוחה המעודדת מודעות, הבחנה ולמידה.

מעט ממבט חסידי – הוצאת אויר קרובה להפקת האות ה. האות ה נחשבת ‘אם’ מוצאות הפה אשר מתחלקות לתנועות והיגויים שונים כך ששוב אנו רואים עד כמה הקול ‘נשען’ על הנשימה.

שילוב תנועה

הנפש יושבת בגוף, זה כבר שמעתם מן הסתם אינספור פעמים. אני רוצה לחזק זאת ולהוסיף שהנפש יושבת בגוף באופן שכל כח מכוחות הנפש מלובש באיבר שמיצג ומבטא את אותו כח ולכן קושי נפשי/רגשי יתבטא בגוף באופן מאוד ברור רק צריך את הפנס הנכון להביט… הידיים למשל מבטאות את הרצון הגלוי שלנו לשאוף, להעיז ולהשיג. לכן אנשים שחוששים ישאירו את ידיהם בצדי הגוף בזמן שהם מבטאים את עצמם בשירה או בדרך אחרת. המקסימום שהם יעזו זה להעלות את ידיהם עד לגובה הכתפיים. מעלה מזה הם לא מעזים לשאוף. מבט העיניים של אדם שאינו בטוח בשעה שהוא שר, יהיה מעט כלפי מעלה ויעיד על עורף מכווץ ולחץ וחשש מכשלון.

מעט ממבט חסידי – לכל אחד מאתנו יש שתי נפשות: נפש אלוקית ונפש חיונית. הנפש החיונית היא זו שמלובשת בגוף ושאיפתה אינה רוחנית או טהורה. כיוון שזוהי מהותה, היא גורמת לנו להישאר במקום רוחני ונפשי נמוך. המטרה הרוחנית הנסתרת בכל קושי ואתגר שנתקלים בו היא כמובן שנלמד להתבונן, להבין ולצמוח אך רוב הפעמים אנו ‘סותמים את הגולל’ על בטויי הקושי כי… לא קל לנו להתבונן אל
הקשיים שלנו ‘בעיניים’. לנפש האלוקית אין כל כך בעיות. הבעיה היחידה שיש לה זה להתמודד עם הנפש החיונית אשר תוקעת כל הזמן טריז ומכשולים בנתיב ההמראה האישי שלנו. בצירוף תנועה אל הקול חווה האדם אפשרות של יציאה ממיצרים והגבלות שהוא גוזר על עצמו אל מרחב ביטוי מלא חיוניות שכל אחד זקוק לו לבריאות נפשית ופיזית.

דימויים קוליים

המח שלנו עובד באופן מאוד מעניין והרבה מהמגבלות שלנו נמצאות בתפיסה ובדימוי העצמי. לעתים אדם חווה קושי בהפקה קולית ובטוח שהוא לא יצליח לשנות זאת. דימויים שונים מהסביבה, מהטבע ועוד אשר יוצרים אצלו הזדהות, מנתקים אותו מהבטחון השלילי בחוסר הצלחה וסוללים לו מסלול נקי להרגשת יכולת אישית.

עצירת רגשות וביטוי אישי

כאשר אנו עוצרים עצמנו מלבטא את מה שיש לנו רצון לבטא, נוצר ‘מעצור’ המתבטא באופן פיזי בגוף. עצירת הביטוי הקולי תתבטא בדרך כלל בהחזקת וכיווץ שרירים באזור קנה הנשימה, עורף וכתפיים וגם בשריר הנשימה – הסרעפת. בכלל – הסרעפת שלנו היא שריר גדול מאוד ורגיש מאוד. כוונתי היא שמצבים רגשיים משפיעים מאוד על הסרעפת על איכות וקלות התנועה בזמן נשימה או כחלק בתנועות שונות של מרכז הגוף. כאשר הסרעפת אינה חופשית גם הנשימה כמובן אינה חופשית. הסרעפת משפיעה מאוד גם על היציבה ועלולה לגרום לנו להיות כפופים או לנטות לאחד הצדדים (עקמת). כאשר אנו מפנים את המודעות לקשר בין הנשימה על חלקיה השונים והקול, הקול מיד משחרר עמו מטענים רגשיים ומשאיר את האדם עם הרגשה נעימה ומאוזנת.

השוואה בין הצדדים כמקפצה ללמידה

‘פנס’ המודעות הוא כלי עצום ונפלא. פעמים רבות בשיעורים אני מפנה את ה’פנס’ להבחנה בין צד אחד ותפקודו לבין צד שני. תחושת ההבדל יכולה להיות באופן הנשימה, או בריאות, באף, בסרעפת, בקנה הנשימה ועוד. מתוך הרגשת ההבדלים בין צד לצד אדם לומד לזהות ולהרגיש את אופן פעולת הגוף שלו ומשם להתקדם.

אינטראקציה בין אישית

הקול שלנו הוא בראש ובראשונה אמצעי תקשורת עם הסביבה. עצירת ביטוי אישי מיד תתעורר אם הזולת מרגיש לנו מאיים או מעורר בנו רגש שלילי שלא עיבדנו אותו. המעצור הזה יתבטא בגוף בעצירה והחזקה של מקומות ושרירים שונים. בשיעורים אני לעתים מביאה את התלמיד לתחושת בטחון וזרימה ואז מבקשת ממנו לדמיין לפניו דמות כלשהו שההתמודדות איתה מעוררת אתגר. פתאום האדם מבין את התהליכים הלא מודעים שהוא חווה תדיר ביום יום ומקבל כלים לטפל בחוויות אלה וברגשות שהם מעוררים.

לסיום

כל אחד יכול לשיר כל אחד זכאי להשתמש בקולו בבריאות, בנחת ולבטא את עצמו דרך הקול בין בדיבור ביום יום, בין בשירה.

אל תתעלמו מעושר התחושות שקולכם מביא אל המודעות, נצלו זאת להתבוננות ולצמיחה!